הקול האמיתי של הארגון: סושיאל פנים ארגוני כמנוע למיתוג מעסיק
מה זה בכלל ״סושיאל פנים ארגוני״?
סושיאל פנים ארגוני הוא הקול האותנטי של העובדים – כשהוא מתורגם לתוכן עם ערך שמשרת מטרות ארגוניות (גיוס,, שימור, אמון, תדמית… )
המאמר מיועד למי שמובילים את החיבור בין אנשים ומותג: משאבי אנוש, תקשורת פנים ארגונית, שיווק ומיתוג מעסיק.
בואו נגיד את זה פשוט: אפשר להשקיע חודשים במיתוג מעסיק, ואז פוסט אחד של עובד/ת יספר את הסיפור באופן חזק יותר מכל עמוד קריירה ברשתות החברתיות. נכון ששגרירי מותג מבפנים זו לא המצאה אבל כדי שמהלך שכזה יעבוד באמת, הוא חייב לשבת על תשתית מתוכננת- תוכן אמיתי שמציע חופש ״אומנותי״, לצד תמיכה וניהול פנימי של המהלך.
למה זה נהיה קריטי עכשיו? האמון זז פנימה, והאלגוריתם מעדיף אנשים: עמודי מותג מקבלים פחות תפוצה אורגנית, בעוד שתוכן שמגיע מעובדים ומנהלים מייצר יותר מעורבות – יותר תגובות, יותר שיתופים ויותר שיחה. וגם הסבלנות מתקצרת: מועמדים כבר לא קוראים הכול. הם מאמל״קים, קולטים בולט פוינטס, עושים קיצורי דרך – ובודקים אתכם דרך תוכן חי ושיח אמיתי. בקיצור: הנרטיב על המותג שלכם עובר לעובדים. התפקיד של המותג הוא להגדיר את המסגרת הכללית, לבנות מנגנון בקרה, ולוודא שהקול שיוצא החוצה משרת את המטרות.״
למה ארגונים מפספסים?
כמעט תמיד זה לא כי אין תקציב, אלא כי אין היגיון הפעלה.
- פותחים ״ערוץ״ בלי סיבה
עוד ניוזלטר, עוד הודעות הנהלה, עוד ״עדכונים״ – מעורבות נמוכה והמסרים לא מהדהדים. - מנסים לביים אותנטיות
החשש שהמותג לא שולט בנרטיב גורם לבימוי מסרים ולזיוף מציאות – ואז מאבדים אמינות. אותנטיות לא נולדת מבריף. היא נולדת מחופש בתוך גבולות. - אין כללי משחק… וזה עלול לגרום ל-2 תוצאות-
1. כשלא ברור מה מותר ומה לא פוליטיקלי קורקט – עובדים נאטמים ולא משתפים בכלל.
2. כשאין מסגרת וכל אחד מפרש לבד ,יוצא תוכן שלא תמיד משרת את המותג (ולפעמים אפילו מייצר נזק).
אז קבלו מודל עבודה פרקטי: 5 שכבות לבניית סושיאל פנימי שמייצר מיתוג מעסיק חיובי
כדי שזה יעבוד, צריך להתיחס לכל האספקטים: אסטרטגיה, קהל, תוכן, מנגנון פעילות ואז כמובן > מדידה.
- למה: מה המטרה?
מגדירים מטרה אחת-שתיים: גיוס למחלקה ספציפית, שימור בתקופה רועשת, חיזוק אמון בהנהלה, חיבור לתרבות אחרי שינוי, או תדמית מומחיות דרך אנשים.
- מי: גיוון על ידי מיקרו-קהילות
הטעות הכי נפוצה היא לבחור ״שגרירי מותג״ לפי מי שהכי מחובר לארגון או לחילופין, מי שיש לו מלא עוקבים בפרטי. במקום זו- נסו לאתר מיקרו-קהילות שיש להן סיבה לדבר ותקבלו יוצרי תוכן: למשל אנשי שירות ושטח שיביאו זוית של פתרונות יצירתיים, אנשי דאטה/פיתוח שישתפו במבט מקצועי, מנהלים שחולקים דילמות, מסרי למידה והובלה, אנשי מוצר שמדברים על בנייה ותהליכים וכו׳.
כך נוצרת נראות אמינה: פסיפס מגוון שמחזק מקצועיות, הווי ושקיפות.
- שכבת התוכן: מה אנשים באמת משתפים
תוכן שעובדים משתפים הכי הרבה מגיע מהיום-יום:
- ״מאחורי הקלעים״ אמיתי: הצצה פנימה לארגון
- השפעה: מה עשינו שהזיז משהו ללקוח, למוצר או לקהילה
- למידה וצמיחה: תובנה מקצועית קצרה ממשהו שקרה השבוע
- רגעי אמת: פתרון תקלה, שיפור, ניצחון קטן / הצלחה
- שכבת הפעילות: ספרינט 30 יום במקום ״בואו נקים תוכנית״
תוכנית גדולה מדי הרבה פעמים מתפספסת. ספרינט של 30 יום נותן קצב ומונע מריחה.
- מגדירים 3-4 נושאים קבועים
- בונים בנק רעיונות ותבניות כתיבה קצרות
- עושים צילום נייד פשוט
- מגדירים מסגרת: למשל 2 תכנים בשבוע לכל מיקרו-קהילה
המטרה היא ליצור הרגל קבוע, לא ״קמפיין״.
אם אפשר, רצוי להאיר זרקור ולתגמל על איכות, תוכן מעניין ולתגמל בהתאם כדי לשכפל הצלחות
- שכבת המדידה: לא רק לייקים
מדדים שטובים לסושיאל פנימי שמשרת מיתוג מעסיק:
- כמות תוכן שמיוצר על ידי עובדים (ולא רק על ידי הנהלה)
- תנועה לעמודי גיוס דרך פרופילים של עובדים
- איכות פניות (מועמדים שמגיעים ״מבושלים״ יותר)
- סנטימנט: האם השיח חיובי, ענייני ואמיתי ועוד.
ומה לגבי החשש שעובדים יכתבו משהו ״לא מתאים״?
המפתח הוא לא לחנוק את האותנטיות, אלא לבנות מסגרת תגובה מהירה.
- רפרנט קבוע שמנטר את מה שיוצא החוצה ונותן מענה
- שיקוף דוגמאות שמצליחות כדי לתת לעובדים לראות מה עובד ולסחוף אותם לכיוון הרצוי.
שורה תחתונה
מיתוג מעסיק טוב לא נבנה מהצהרות – הוא נבנה ממה שאנשים עושים ומספרים עליו.
סושיאל פנים ארגוני הוא המנגנון שהופך את היום יום בארגון לתוכן אמין שמייצר אמון ומביא מועמדים טובים יותר.
רוצים להתחיל? נסו ספרינט 30 יום: מיפוי מצב קיים, 2 מיקרו-קהילות, ותוכנית תוכן קלה למדידה.
